Some Comments on the Mesilat Yesharim

By Eliezer Brodt

The Mesilat Yesharim, by R. Moshe Chaim Luzzato (Ramchal), is one of the foundational works of mussar. What is rather remarkable about the Ramchal is that during his life time he was heavily persecuted [1] however that radically changed after his death. Many of his works became classics of Jewish literature, especially his work Mesilat Yesharim - the subject of this blog. In the past twenty-five years we have seen an explosion of printings of his and his talmdim's [2] works, many for the first time from manuscript. These works were printed by R Chaim Friedlander and more recently by R. M. Shreiki [3]. 

Many people of different ‘groups’ of Judaism praised the Ramchal. Most notably the Gra was very much ‘into’ the Ramchal and even said that if the Ramchal was alive he would travel by foot to study by him [4]. Talmidim influenced by the Gra most notably R. Chaim Volzhiner also use the work of the Ramchal [5].  In Chassdic circles we also find very positive mention and usage of the Ramachal’s work [6]. And of course the Mussar movement studied this work very much. Even in academic circles this book has received great praise, the famous professor of philosophy, Yeshayahu Leibowitz, said it is one of the five most important Jewish books of all time (related to philosophy) and he gave numerous classes on the work over the years. 

For many years, the sefer Messilat Yesharim was learned as a mussar sefer, becoming one of the classics. Many people used to take it into a dark room and learn it in special tunes saying the words again and again until they penetrated. However, many people have a fear of mussar, having bad memories from yeshiva, forcing themselves to read mussar sefarim during mussar seder that they felt did not talk to them. I would like to suggest a new way to read this sefer. Read it as a regular sefer. Concentrate on the ideas discussed in it, not only focused on the mussar, but rather on the pshatim, aggada and statements throughout the sefer. I later  found that Rav Henkin said a similar thing:

על אודות הספר מסילת ישרים אמר, שהוא ספר מלא חכמה עמוקה לא רק ספר של מוסר כמו שחושבים העולם...". (סוף שו"ת בני בנים, ב).

Just to list a few of these lesser appreciated portions of the Mesilat Yesharim: 

והנה ודאי שיעזרהו לזה רוב התמדה והעיון במזמורי דוד המלך והתבונוות בם במאמריהם וענינים כי בהיותם כולם מלאים אהבה ויראה וכל מיני חסידות. הבנה בהתבוננו בם. לא ימנע מהתעורר בו התעוררות גדול לצאת בעקבותיו וללכתב בדרכיו. (פרק כא)

Or highlighting the value of reading gedolim books or at least the aggadic section of the gemara:

וכן תועיל הקריאה בסיפור מעשה החסידים באגדות אשר באו שם. כי כל אלה מעוררים את השכל להתיעץ ולעשות כמעשיהם הנחמדים... (פרק כא)

In this passage, the Ramchal takes a positive view vis-a-vis working for a living, at least if learning remains a main focus

כי הנה העסק מוכרח הוא לאדם לצרוך פרנסתו, אך ריבו העסק אינו מוכרח שיהיה כל כך גדול עד שלא יניח לו מקום אל עבודותו. על כן נצטוינו לקבוע עתים לתורה. (פרק ה וראה פרק כא)

And, on keeping chumros he has an interesting point

הוא להחמיר בהם תמיד לחוש אפילו לדברי יחיד במחלקות אם טעמו נראה אפילו שאין הלכה כמותו(פרק יד)

Elsewhere he expands on this thought a bit more

באשר כבר יחשבו שהחסידות תלוי בדברי הבל או דברים נגד השכל והדיעה הנכונה. ויאמינו היות כל החסידות תלוי רק באמירת בקשות רבות ווידוים גדולים ובכיות והשתחויות גדולות ובסיגופים הזרים שימית בהם אדם את עצמו כטיבלת הקרא והשלג וכיוצא בדברים אלה... אך מציאות החסידות עצמו הוא דבר עמוק... כי הנה המצות המוטלת על כל ישראל כבר ידועות הן וחובתן ידועה עד היכן היא מגעת. אמנם מי שאוהב את הבורא ית"ש אהבה אמתית לא ישתדל ויכון לפטור עצמו במה שכבר מפורסם מן החובה אשר על כל ישראל בכלל... אלא אדרבא... יהיה לי לעינים להרבות בזה הענין ולהרחיב אותו בכל הצדדין שאוכל לדון שרצונו יתברך חפץ בו... נמצא כלל החסידות הרחבת קיום כל המצות בכל הצדדין והתנאים שראוי ושאפשר... (פרק יח) [7]

In the introduction the Ramchal has a puzzling remark that many have taken issue with, but in reality, the Ramchal was following in the path of Chovos haLevovos [8]

היתכן שיגע ויעמול שכלנו בחקירות אשר לא נתחייבו בם, בפלפולים אשר לא יצא לנו שום פרי מהם, ודינים אשר אינם שייכם לנו.

.

The Ramchal writes a puzzling remark in the beginning, showing his humility:

אמר המחבר החיבור הזה לא חיברתיו ללמוד לבני אדם את אשר לא ידעו אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול

R. Sarna writes in his notes on Mesilat Yesharim that he finds this statement to be the most puzzling statement in the entire sefer.

One last nice quote from Mesilat Yesharim is:

והפרישות... הוא התבודדות וההבדל מן החברה המדינית לפנות לבו אל העבודה והתבוננות בה כראוי ובתנאי שלא יטה גם בזה אל הקצה האחר שכבר אמר ז"ל לעולם תהא דעתו של אדם מעורב עם הבריות... (פרק יד)

---

[1]  On this topic see Igros Ramchal [on this work see my Likutei Eliezer, p. 109]; Chida, Magel Tov, p. 9 [On the Chida and the Ramchal see; M. Maimon, Yeshurn 25 (2011) pp. 973-974]; E. Carlebach, The Pursuit of Hersey, Columbia Press, 195-255.

For some general sources on the Ramchal see: Isaiah Tishby, Messianic Mysticism: Moses Hayyim Luzzatto and the Padua School, trans. Morris Hoffman (Oxford: Littman Library, 2008); R. M. Shreiki , Or Olam; David Sclar, "The Rise of the Ramhal: Printing and Traditional Jewish Historiography in the 'After-Life' of Moseh Hayyim Luzzatto," in Gadi Luzzato Voghera and Mauro Perani, eds., Ramhal: Pensiero ebraico e kabbalah tra Padova ed Eretz Israel (Padova: Esedra, 2010), pp. 139-153. See also this rare book.

[2] Jonathan Garb, Tarbitz 79 (2011), pp. 263-303; Jonathan Garb, "The Circle of Moshe Hayyim Luzzatto in Its Eighteenth-Century Context," Eighteenth-Century Studies 44:2 (Winter 2010), pp. 189-202

[3] In the ‘pizza pie series’ as Rabbi Gordon used to refer to them to me in the past.

[4] For a discussion about the Gra and his views towards R. Moshe Hayyim Luzzato and the Mesilat Yesharim, see Y. Eliach, HaGra, vol. 1 pp. 240-45, where Eliach devotes a chapter to this issue. There is even a statement attributed to the Gra that there are no extra words in the sefer Messilat Yesharim, until chapter 11. This statement sparked a discussion as to exactly which word in chapter 11 is the extra one that the Gra was referring to. Additionally, it seems that the Gra even had some of the Ramchal's works in manuscript.

[5] See: N. Lamm, Torah Lishmah, pp. 338- 340. In a blog post discussing the content and censorship of the sefer Menuchah u-Kedushah, I note that according to the author of Menucah u-Kedushah, a talmid of R. Chaim Volozhiner, the Messilat Yesharim was written with ruach ha-kodesh. For other pro-Ramchal sources in litivish sources see R. Y. Chaver, Magen Vetzenah, p.7; Matzav Hayashar, 2: 74a. See also Y. Tishbi, Chikrei Kabblah, 3, pp. 937-939.

See also what Rav Kook Said on this work:

מסילת ישרים ראוי להקרא בשם ספר הספרים, כי על כל משפט שלו אפשר לחבר ספר (ר' משה נריה, מועדי הראי"ה, עמ' נ-נא).

See also R. Dovid Hanazir, Kol Hanevuah, pp. 278-318.

[6] See A. Marcus, Hachassidus, pp. 324-326; Keses Hasofer, p. 12a. See also, E. Zweifel, Shalom Al Yisroel, 3. pp. 17-18.

[7] For more on this Ramchal, see my Bein Kessah Lassur, pp. 237- 239.

[8] Much has been written about this statement. Y.  Leibowitz, Sichos Al Misslat Yesharyim Leramchal, p. 38, 43,  incorrectly I might add, goes so far as to say that this is the cause why the Rabonyim came out against the Ramchal. On this topic see, Marc B. Shapiro, "Aspects of Rabbi Moses Sofer's Intellectual Profile," in Jay M. Harris, ed., Be'erot Yitzhak: Studies in Memory of Isadore Twersky (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 2005), pp. 294-296; Hakira 4, 2007, p. 254, 264-266; Hakira 5, 2007, pp. 27-28.